מרקורי ברטרו!

נכתב

מרקורי ברטרו!

השקנו את האתר ביום הראשון של האביב , ופתאום אחרי כמה ימים מצאנו את עצמנו עם שרת אמריקאי שנפל ובלי אתר. חשבנו שזה עניין של שעות (אתם יודעים, בכל זאת אמריקאים, הם הרי אלופים בטכנולוגיה), ואופס, התברר שזה עניין של ימים ועצבים ואי מיילים טראנס אטלנטיים.

עכשיו הדברים חוזרים לשגרה (ככה אנחנו מקווים), עדיין לא בפול power אבל היי, ממילא זה פסח ושוב דבר לא זז כאן ממש מהר. בכלל , החגים האלו- וזה תלוי כמובן בפוזיציה שלך-הם סוג של עצירה של הכל. לשכירים זו חגיגה, לעצמאים זה סוג של ייבוש. אבל מי שואל את העצמאים. "פקקים ונהנים" , זו ההגדרה שראיתי בוואלה או בנענע . תאור מצב דיי מדוייק של החג הזה. עם ישראל זז ממקום למקום כאחוז תזזית. 300 אלף פה, חצי מיליון שם. פעם עלו לירושלים, היום מסתערים על הצפון.ועל אילת, ועל הכנרת. אפילו על נתניה. ורק אנחנו כנראה נישאר עם הגעגעים העזים לסיני.

אז בינתיים ניצלנו את המסיבה ואת החגיגה וחידשנו לבת שלנו טואלט. ככה זה.אולי הסנדלר הולך יחף אבל הילדים שלו יכולים כבר ללכת במגפיים.

מתנה לחג

במקביל,שיחררנו גם את ההתעסקות באתר. החלטנו שאם הדברים לא עולים כמו שצריך (בכל זאת השקנו את האתר כשמרקורי היה ברטרו), אז פשוט לפעמים עדיף לעזוב.  let go. כמעט כמו משה רבינו. רק שהוא אמר let my people go. התנחמתי בעובדה  שאפילו  נוקיה הגדולה לא יכולה לצפות את הכל מראש. ולראיה, הפיאסקו סביב השקת הסמארטפון החדש להם. בבחינת, אם לנוקיה מותר אז מי אנחנו הקטנים שנלין. קורה.

טוב אז מה נשאר לנו? עוד חג שני קטן, מימונה, יום העצבנות, ל"ג בעומר (שזה דווקא נחמד, אפשר לשרוף את הרהיטים שהגיעו לסוף הדרך, כלומר שאפילו אנחנו לא יכולים להשיב להם חיים), שבועות והופ, הגענו. החופש הגדול! הספירה לאחור החלה.

והנה לואי ארמסטרונג (כן, כן, יד חזקה ) היישר לפסח עם "שלח את עמי".

שתפו:
  • Facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>