ח"י באהבה 2011: ההמשך

נכתב

ח"י באהבה 2011: ההמשך

בינואר 2010 כתבתי את תוגת כרכור, מתוך תחושה אמיתית של עצב על מה שנראה אז בעיני, כקריסתם האיטית של העסקים הקטנים והמשפחתיים פה. באחד למאי, תאריך סימבולי בפני עצמו (בדומה לתאריך בו מפורסם פוסט זה, שהינו "יום הבסטיליה"), חשבתי שזה יהיה נכון להקים התאגדות עסקים קטנים, וזאת נוכח העובדה כי אין לעצמאים הקטנים מגן ומושיע בשעת צרה, ורק אנחנו נוכל לדאוג לאינטרסים שלנו. סיימתי את הפוסט בקריאה הידועה "אוואנטי פופולו (קדימה אנשים), ואכן ההתאגדות קמה (ובפייסבוק היא מונה נכון לרגע זה 139 עסקים), מתוך רצון לייצר אלטרנטיבה מקומית כלכלית לשיטוח התאגידי שפושה בכל. לקראת אוגוסט אותה שנה, כשהבנו שלא נצליח לנצח במאבק על השילוט, וכי המועצה תמשיך לנמנם, החלטנו שמספיק לקטר ויש לעשות.

מתוך וכך בעקבות עוד פוסט שכותרתו הייתה "בין המיצרים וחג האהבה", נולד בצורה הכי ספונטנית שאפשר "ח"י באהבה" הראשון. לילה לבן ברחבי פרדס חנה כרכור. החלוקה בין האנשים הייתה טבעית: הברונית שנתנה את הדחיפה ואת הבמה, אילנה על הגרפיקה והלוגו, אורי מוסינזון על המפות האינטרנטיות, והחתום מעלה. ארבעה אנשים שפעלו כמטה מצומצם ביותר משום שדרך ההפצה של כל האירוע הייתה מאוד ספונטאנית או בהגדרות הנוכחיות, ויראלית. אנשים הצטרפו דרך מושבה חופשית, דרך הפייסבוק, הפיצו את הבשורה, והכל נע מתוך תנועה ללא התערבות חיצונית וכמובן הסתדר (בדיוק כמו בימים שאין פקחי תנועה בתל אביב), ברוח שיקשוקית ששרתה ממעל. בגינה הקהילתית, באוסף, בשיהר, בלבנדר, בלליפוף דאז היו התרחשויות קסומות שנמשכו עד השעות הקטנות. בידית חגגו, בסיור קולות העטלפים הקשיבו, היו מי ששמעו מוסיקה ולמדו על מקורות ט"ו באב, שרקדו ריקודים סלוניים, שיצאו לשיעור אירובי מיוחד, לרכיבת אופניים של פרש בודד. הייתה תחושה שמשהו טוב קורה, או כמו שרונית הגדירה "זה מתגבש כמו קריסטל". ועדיין זה היה בקטן. מאוד קהילתי. סגור בפני הקהל הרחב, שלא ידע ולא שמע ואולי גם לא התעניין.

Chai Love

השנה אנחנו רוצים שהדברים יחלחלו קצת יותר לעומק ויתפסו אחיזה קצת יותר חזקה. העניין של "קניתי- מקומי", התמיכה וההיזון החוזר בין הקהילה ותושבי המועצה לעסקים המקומיים שלה עדיין בחיתוליהם במובנים רבים. או-טו-טו מושלמים כמה מרכזי קניות והשרשת התפישה שלא חייבים לרוץ לשם אלא (כמעט רציתי לומר) לחשוב בקטן, היא גם אחד מהשיקולים שמנחים את האירוע הזה. לא צריך להשתולל אלא רק לראות איך הדברים נבנים נכון. כלומר לאט ועומק. להעמיק את השורשים, לשמור על הרוח ולחזק את הזרע הקטן שנשתל ונבט.

ועדיין מכיוון שאנחנו לא חושבים בקטן, אז יש צורך בקפיצת מדרגה. המועצה כחלק מהבטחה שנתן מזכיר המועצה, תפיץ ככל הנראה (צריך לסגור את הנושא) על שלטי החוצות הגדולים (סוג של ניצחון קטן) את האירוע, ובכך תביא לחשיפה גדולה יותר שלו, ברחבי המושבה. המסר, הלוגו והאירוע שיבואו בעקבותיהם יחלחלו לעוד בתים, יגיעו גם לקהלים חדשים. הברונית, האמא של מושבה חופשית, מעבר להיותה שותפה לדרך ויזמית, נותנת לאירוע את החסות העיקרית. הפוסט הזה הוא בעצם קול קורא לכל העסקים המקומיים לבוא ולהשתתף באירוע שיקרה בי"ח באב תשע"א או 18/8/2011. זה יוצא ביום חמישי, כלומר מתלבש כמו שצריך. על סופהשבוע הכמעט אחרון של החופש הגדול. ככה זה גם התאריכים עובדים לטובתנו. הצורה שבה אני רואה את הדברים היא שילובים.

אחת המסקנות מהשנה הקודמת היא שהמתחמים הגדולים ריכזו את מירב הפעילות ולכן הייתי מציע לאלו שרוצים לפתוח אירועים ביתיים לנסות ולהשתלב בתוך המתחמים. זה מאחד, מאגד ומרכז קהל. מאחר ותוגת כרכור התחלפה בשמחת רחוב המייסדים המחודש – ובתי קפה נפתחו כאן לאחרונה כמעט כמו בתל אביב בשנות העלייה הייקית – אני רואה אמנים ולהקות מקומיות מופיעים ומופיעות בבתי הקפה האלו. הברונית רואה את קרקס שבזי יורדים מהעצים בוואדי, ואמנון מרחף לו כטרזן לצד האנפות. אני רואה את ארטנס עושים וידאודאנס בגינה הקהילתית. את בית אלול פותח את שיעוריו ללימוד על המשמעויות של חודש אב ועוד ועוד. בקיצור, אין גבול וכל דיכפין ייתי ויבוא וישתתף. בסופו של דבר, זו חגיגה. 250 אלף פקדו את רחובות תל אביב בלילה הלבן האחרון שהתחיל בכלל אחרי שתל אביב הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ב-2003, מתוקף היותה "עיר לבנה" (הריכוז הגדול ביותר בעולם של מבני באוהאוס). אבל תל אביב זו תל אביב ופרדס חנה כרכור זה אנחנו. וטוב שכך.

מאחר וכל ההתארגנות הזו, היא קהילתית (ועל משמעות הקהילה נדבר אולי בפוסט אחר), מאוד לא מיינסטרימית שלא לומר אינדית, ונעדרת גבולות לכאורה, יש גבול אחד שחייבים להציב והוא דווקא לא במימד הפיזי, אלא מימד בפני עצמו- זמן. דד ליין. בעיקר בשל שיקולי גרפיקה, אבל לא רק. התאריך הסופי להצטרפות הוא ה-24 ליולי. לאחר התאריך הזה בעצם תתחיל להתגבש התוכנית של האירוע וגם כאן תיבנה סוג של מערכת שבה ננסה כולנו להתחשב וליצור דירוג. לא של כוכבי מישלן אלא של ההתרחשויות, על מנת שאנשים יוכלו להנות מכמה שיותר דברים מבחינה כרונולוגית ומבלי שירגישו שפיספסו משהו. מצד שני, אם יהיו כמה שיותר אירועים זה יהיה בבחינת "צרות של עשירים" ונוכל רק לברך על השפע הזה. זה הזמן לעזוב את הלוגיסטיקות.

אני שם את מבטחי בעובדה שלדברים יש את הכוח שלהם, ואיכשהו במסגרת חלוקת הקלפים הכללית, אם אתה מאמין שתקבל יד טובה, זה מה שתקבל. אני מקווה שגם נחגוג את ח"י באהבה 2020. אבל כדאי פשוט להתקדם משנה לשנה. צעד, צעד. אם יש משהו שלמדתי כצרצר ממי שאני מגדיר כ"נמלת הבית", זו העובדה שאין משהו שיותר חזק מההתמדה. אז אני מנסה גם ליישם. ח"י באהבה 2 יצא לדרך. Vive la France. ההמשך יבוא.

נכתב ע"י אייל, פורסם ב – 14 יולי , 2011 במושבה חופשית

תגובה אחת

  1. מה באמת עם ח"י באהבה 2012?
    :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>